אולם מי שהתנסה בניהול, יודע שחיבורים ( או יחסי גומלין) יוצרים גם קונפליקטים. לעיתים הקונפליקטים הם בעוצמה אשר אינה מאפשרת את יצירת הערך המוסף או אף מביאה לפרוק הצוות.
קשיים ביצירת חיבורים איכותיים בכלל וסינרגטיים בפרט נובעים משונות וחוסר הלימה בין יחידות ארגוניות, תהליכים, תרבות ניהולית ובני אדם.
מודל 7 הדפוסים לחיבורים איכותיים ( FORMS OF INTERACTIONS7) פותח על מנת לאבחן ולעבוד על קשיים אלה. על פי המודל, חיבורים טובים מושתתים על גבולות ועל תקשורת. המודל מתייחס לשלושה דפוסי גבולות (נוקשים, גמישים ומטושטשים) ולשלושה דפוסים של תקשורת (הירארכית, תלות הדדית, ומתיכה).
הגדרת הגבולות (השונות) מאפשרת לכל מערכת ארגונית, מנהל ועובד להרגיש נוח עם התפקיד, הציפיות, המטלות, האחריות והסמכות הנגזרות ממנו. בהעדר גבולות ברורים תבוזבז אנרגיה רבה על תאום ציפיות. תחומים רבים "יפלו בין הכיסאות" ומנגד יהיו כפילויות רבות. התקשורת מאפשרת את עצם החיבורים.
סינרגיה מאפשרת השגה של תפוקה משותפת שיש בה אלמנט של חדשנות, ואשר כל אחד מהשותפים לא יכול להשיגה לבד. שני דפוסים (טישטוש ופלישה) הם כשלים (של המבנה, התהליך או האנשים עצמם) ויש לטפל בהם, שכן הם מונעים השגה אופטימאלית של התפוקות הרצויות. כל קושי ביחסי גומלין בין שתי יחידות הנדרשות לבצע תהליך משותף, או בין שני תהליכים, יכול להיגרם מהגדרה לא ברורה של חלוקת תפקיד; או מחוסר בהירות לגבי תהליך העבודה עצמו; או מהיבטים אישיים ובינאישיים. לאחר אפיון מוקדי הקושי, ניתן לחדד ולהבהיר את הגבולות ולעבוד על דפוסי התקשורת - איכות החיבור על מנת שנוכל להגיע לסינרגיה בתהליך.
